לדבר על חוסר הצלחה: מה הורים יכולים לעשות כדי לחזק את המוטיבציה של הילדים

האם כישלון הוא דבר חיובי, הזדמנות ללמוד ולצמוח או דבר שלילי, שהחוויה שלו מעכבת הצלחה?

לדרך שבה הורים עונים על השאלה הזו, יש השפעה גדולה על איך הילדים תופסים את המסוגלות שלהם בשיפור היכולת הלימודית ורמת הידע שלהם.

הורים הם המעצבים הראשיים בהתפתחות הילד, כאשר מדובר במוטיבציה והתפתחות של דפוסי חשיבה, ההבנות שלהם והקבלה שלהם חוסר הצלחה, משפיעה באופן ישיר על תפיסותיו של הילד.

ישנן עדויות רבות המעידות על כך שכאשר ילדים מבינים שהיכולת שלהם תלויה במאמץ שהם משקיעים ובתרגול החומר או המיומנות, ההתמודדות שלהם עם קשיים ואתגרים תהיה בדרך בונה יותר.

זה נכון, העברת המסר הזה לילדים אינה קלה.

הורים צריכים להיות מודעים לדרך שבה הם מגיבים לחוסר הצלחה ולהתאמן בעצמם על העברת המסר בדרך חיובית. השאלה שיש לשאול היא, מה אני כהורה מבטא במילים ובמעשים שלי.

במילים אחרות, אם ילד חוזר עם ציון נמוך במבחן בחשבון, הדרך שבה אני כהורה מגיב ישפיע על התפיסה של הילד את היכולת שלו ללמוד חשבון. גם תגובה מנחמת, מתוך רצון טוב "זה בסדר, אתה טוב בדברים אחרים" עלולה להעביר את המסר שזה הזמן לוותר על תחום החשבון, במקום לנסות להתאמץ וללמוד מהטעויות שעשה במבחן.

מספר מחקרים נערכו על ידי פסיכולוגים מומחים, במטרה לבחון את האינטראקציה בין דפוסי החשיבה של ההורה על המושגים של כישלון ואינטליגנציה לאמונה של ילד לכך שישנה גמישות ויכולת שינוי ברמת יכולותיו הלימודיות.

במחקר אחד ראיינו הורים וילדים (בגילאי 9-10) לגביי האמונות והתפיסות שלהם את מושג הכישלון והאינטליגנציה. השאלות היו בסגנון של, 'האם רמת אינטליגנציה וחוכמה יכולה להשתנות והאם אתם רואים בחוסר הצלחה משהו חיובי היכול לעודד למידה וצמיחה או כמשהו שלילי, המחליש ומדרדר למידה'.

נמצא שהדרך שבה הילדים תפסו את הרעיון של "להיות חכם" לא היה קשור למה שההורים חשבו על היכולת ללמוד, אבל כן נמצא קשור לדרך שבה הורים תפסו והגיבו לחוסר הצלחה וכישלון.

הורים שחשבו על חוסר הצלחה כמשהו שלילי, ילדיהם נטו באופן משמעותי להאמין שרמת החוכמה שלהם קבועה.

ילדיהם חששו יותר מרמת הביצוע שלהם והיו חרדים יותר היכולת שלהם להגיע להישגים גבוהים, זאת במקום לחשוב על ההקדמות הלימודית שלהם והצעדים שהם יכולים לעשות בשביל להשתפר.

המסקנה היא שכאשר ילד מתקשה בתחום לימודי או בביצוע של משימה, החשוב הוא לא להתמקד על היכולת של הילד, אלא להתמקד במה שהילד יכול ללמוד מזה.

דרך אחת היא לשאול את הילד "כיצד תוכל להשתפר מנקודת המוצא שאתה נמצא בה? "מה ניתן לעשות בשביל להשתפר?".

לאמונות שאנשים הפנימו בגיל צעיר יש השפעה חזקה המלווה אותם במהלך חייהם לבגרות.

המסרים שאנו מקבלים מההורים שלנו, באופן מפורש וסמוי, נשארים עם הילדים. מאוד קשה להפטר ולהתגבר על דפוס חשיבה שהתקבע, גם כזה שאינו משרת אותנו לטובה.

עם זאת, יש לשים לב לא לקחת את המסר של ללמוד מכישלון רחוק מידי. ילד שחוזרים ואומרים לו שהוא יכול להצליח בכל דבר וזאת למרות שאינו מגיע להישגים, עלול להפסיק להאמין להורים. חשוב לתת לילד תחושה של הצלחה ולחזק הצלחות קטנות.

בנוסף, חשוב לזכור שדפוס החשיבה של הילד מושפע גם מהאופי והטמפרמנט שלו. למשל היכולת של הילד להתמודד עם תסכול משפיעה באופן ישיר על דפוסי החשיבה שלו.

האתגר של ההורים הוא לתמוך בילדים בדרך שתעודד אותם להצליח לבד, אך לשים לב שאינם עוברים את גבול העזרה הנדרשת, אשר עלולה להוביל לזה שהילד יתחיל לצפות לעזרה תמידית או לכך שאחרים יעשו במקומו. קו דק מבדיל בין עזרה שהורים ומורים מספקים לילדים ומעודדת צמיחה לעזרת יתר אשר תוביל לחוסר ביטחון.

עזרה צריך לתת בצורה מודעת. כאשר הילד מראה שיפור ביכולת או בהבנה, בהדרגה צריך לתת לו להוביל את המושכות לעבוד וללמוד בעצמו.

#אימון #הורים #ילדים #ביתספר #לימודים #שגיאות #חיזוקים #פסיכולוגיהחיובית #growthmindset